<h1>שאלות ותשובות לקדמון אחד על ענין שחיטה</h1>
<h2>דף ט.</h2>
שאלה מניין לנו מן התורה שהשחיטה אסורה באחד מחמשה דברים שהם דרסה שהיא חלדה הגרמה עקור. תשובה מן הפסוק שאמר יצחק לעשו [בראשית כ"ז] וצודה לי ציד, הה"א יתירה, רמז שחייבין אנו לשמור מחמשה דברים כשנשחט.
שאלה מניין לנו מן התורה שלא נשחוט בהמה או חיה או עוף שיהיה אחד מששה נבלות מחיים שאין השחיטה מועלת בה. תשובה מן הפסוק שאמר יוסף לאשר על ביתו [בראשית מ"ג] וטבוח טבח והכן, רמז לו שלא ישחוט שום דבר שיהיה בו אחד מששה נבילות מחיים לפי שאין השחיטה מועלת בה, ועוד רמז לו הכ"ן, הה"א חמשה דברים, רמז לו עוד שישמור מאלו חמשה בשחיטתו, ועו' כ"ן בגיאמטריא עולה שבעים, הרי רמז לו שישמור שבעים טרפויות.
שאלה למה היא אסורה השחיטה שהיא עשויה בשהייה. תשובה דע כי כל מי שישחוט ולא יגמור שחיטתו אין קרוי שחוטה אלא נקב, והוא ששחט הקנה והוושט וקודם גמר השחיטה, רוצה לומר קודם גמר שחיטת רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה וחיה, ואם בהמה היה שוחט ושהא במיעוט הסימנין השחיטה אסורה, מפני שלא נוכל לבדוק הוושט כמו הקנה, ושמא שחט הוושט במקום נקב, ועל זה אין לו בדיקה מפני שבסימן אחד הוכשר.
שאלה למה אסורה בחלדה. תשובה מפני שאנו צריכים לעשות שחיטה מפורעת, ויש לנו אסמכתא מן הפסוק שאמ' [במדבר י"ט] ושחט אותה לפניו.
<h2>דף יז:</h2>
שאלה מניין לנו מן התורה ראייה שיש לנו לשחוט בסכין בדוק לא פגומה ולא כמגירה. תשובה מן הפסוק שאומר [שמות כ'] ולא תעלה במעלות על מזבחי, והפגימות הם כמעלות, וכשם שהוא אסור לעלות במעלות על המזבח, כך אסור לשחוט בסכין פגומה, ויש רמז אחר מן התורה מן הפסוק שאמר [שם כ"ג] לא תזבח על חמץ דם זבחי, חמץ בגימטריא הוא עולה בחשבון פגימה, ר"ל שכל השוחט בסכין פגומה כאלו אוכל חמץ בפסח, והאמת למה אין שוחטין בסכין פגומה, מפני שחס המקום על צער בעלי חיים שלא לעשות כגוים שממיתין אותם באכזריות ובמכות משונות. שאלה מניין יש לנו ראיה מן התורה שיש לנו לבדוק הסכין קודם שנשחוט ולאחר שחיטה, ומניין יש לבדוק מן הפסוק י"ב פעמים. תשובה משאול המלך שנטל הסכין ובדקו ונתן לישראל ואמר [ש"א י"ד] ושחטתם בזה ואכלתם, ורמז שנבדוק הסכין י"ב פעמים כמנין זה שעולה שנים עשר.
שאלה למה אנו בודקין בצפורן ובבשר. תשובה מפני שהוושט דומה לבשר, והקנה דומה לצפורן, ויש לומר כמו כן כי בראש האצבע חוש המשוש יותר רך, ועל זה אנו בודקין בראש האצבע, ויש מן החכמים שהיו בודקין אותו לשמש, ר"ל בראיית העין, ויש מהם שהיו בודקין אותו בראש הלשון מפני שיש בו חוש רך, ועוד מפני שהוושט דומה לעולם הזה שיש בו אכילה ושתיה, והקנה דומה לעולם שאין בו לא אכילה ולא שתיה אלא הנשמה בלבד, וכשישחוט יזהר בטוב ויזכור הבורא ברוך הוא.
<h2>דף כ:</h2>
שאלה מניין לנו מן התורה שלא נשחוט בהמה או חיה או עוף שיהיה אחד מששה נבלות מחיים שאין השחיטה מועלת בה. תשובה מן הפסוק שאמר יוסף לאשר על ביתו [בראשית מ"ג] וטבוח טבח והכן, רמז לו שלא ישחוט שום דבר שיהיה בו אחד מששה נבילות מחיים לפי שאין השחיטה מועלת בה, ועוד רמז לו הכ"ן, הה"א חמשה דברים, רמז לו עוד שישמור מאלו חמשה בשחיטתו, ועו' כ"ן בגיאמטריא עולה שבעים, הרי רמז לו שישמור שבעים טרפויות.
<h2>דף כז.</h2>
שאלה למה אנו שוחטין בצואר ולא בעורף, ולמה לא יכניס הסכין בבטן הבהמה או בחיה או בעוף. תשובה דע שצוה הכתוב לשחוט, שנאמר [דברים י"ב] וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך ואכלת בשעריך, מה שאתה זובח אתה אוכל, וחיה מנין, שנ' [שם] אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו, בכור בעל מום לא היו יודעים מה לעשות ממנו, או אם אוכלין אותו, או נאסור אותו, ולמדה תורה מן הצבי והאיל שהוא מותר, ולמדה תורה שחייב בשחיטה כמו בכור בעל מום, ומכאן אנו למדין מן התורה שחיטה לחיה שהשוינוה לבכור בעל מום, ולמדנו שחיטה לבהמה ועוף, ועדין השאלות הרשומות במקומן עומדות, ואני שב לבאר ולחזור לומר השאלה ואחר כך התשובה. שאלה מניין לנו מן הפסוק שיש לנו לשחוט בצואר. תשובה מן הפסוק שכבר נתברר לך שאנו חייבין לשחוט בצואר, שנ' [שם] וזבחת מבקרך ומצאנך, וזבחת, ממקום שזב המאכל לגוף שם חתכהו והוא הוושט, ונאמר גם כן [שמות כ"ט] ושחטת, במקום שסח חטהו, שיוצא ממנו הקול והדבור והוא הקנה, אבל אם שחט במקום שאינו ראוי לשחיטה הרי זו נבלה, לפיכך צריך לשחוט בצואר, ששם שני הסימנין והורידין, אבל אם שחט במקום שאינו ראוי מצד העורף ולמעלה כבר עושה אותו נבילה ואסורה, ואמרו חכמים [י"ט ע"ב] כשר בשחיטה פסול במליקה, ואין בריה בעולם שנפסק חוט השדרה שלה שיוכל לחיות, ומאחר שהוא ימות מעצמו מה תועלת יש בשחיטתו.
שאלה למה הכשיר לנו התורה העופות בסימן אחד או רוב סימן, ולבהמה שני סימנין או רוב שנים. תשובה דע כי בריאת העוף היה מן המים כמו הדגים, ויש לו לעוף קשקשים ברגליו, ובא הכתוב והקיש העוף והטילו מן הבהמה ומן הדגים, שנאמר [ויקרא י"א] זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרומשת במים, הרי לך שעוף עומד אמצע בהמה ודגים, ואמרו חכמים [ע"ב] לחייב העוף בשני סימנין אי אפשר שהרי הוקש לדגים, לפוטרו בלא כלום אי אפשר שהרי הוקש לבהמה, לפיכך אנו מכשירין אותו בסימן אחד.
<h2>דף כז:</h2>
שאלה למה אין אנו שוחטין בדגים כמו שאנו עושים בעוף. תשובה מן הפסוק שאמ' [במדבר י"א] הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם, אסיפת דגים כשחיטת בקר וצאן, ואם היה לנו לשחוט דגים אומר הפסוק בהם שחיטה כמו בעופות, לפיכך התיר לנו הדגים באסיפה לבד.
שאלה מניין לנו לשחוט העוף. תשובה מן הפסוק [ויקרא י"ז] איש איש כי יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר, הקיש החיה והעוף כאחד, בצידה ובכסוי ובשפיכת דם, מלמד ששפיכת דם העוף כשפיכת דם חיה, מכאן אמרו ולמדו שחיטת העוף מחיה, וחיה למדנו שחיטתה מבכור בעל מום, כמו שהוא כתוב למעלה.
<h2>דף ל:</h2>
שאלה מניין יש לנו ראיה מן התורה שאנו חייבין בהולכה ובהובאה ואם לאו השחיטה היא פסולה. תשובה דע שאנו למדין ענין זה מפסוק של ירמיה ע"ה [ירמיה ט'], חץ שחוט לשונם, זכר שחיטה בהולכה, ואמר גם כן [מ"א י'] זהב שחוט בהובאה, ואמר חץ שחוט, דמה הלשון לחץ שהוא הולך מן הקשת שהוא שוחט, ואמר גם כן [זהב שחוט] כשהאדם הוא מושך לכדור חוט הזהב והוא מביא החוט אליו מביא אותו בהובאה, ומפני זה אנו צריכין לשחוט בהולכה ובהובאה, על שם שכנה חץ שחוט בשחיטה כשהוא שולח המושך כקשת החץ, וכנה גם כן זהב שחוט בשחיטה שהוא מביא הצורף חוט הזהב אליו, ואם השחיטה נעשית בלא הולכה והובאה היא פסולה כמו הדרוסה, שהוא כמו המכה בסיף, או כמו שהוא חותך צנון.
<h2>דף לב.</h2>
שאלה למה היא אסורה השחיטה שהיא עשויה בשהייה. תשובה דע כי כל מי שישחוט ולא יגמור שחיטתו אין קרוי שחוטה אלא נקב, והוא ששחט הקנה והוושט וקודם גמר השחיטה, רוצה לומר קודם גמר שחיטת רוב אחד בעוף או רוב שנים בבהמה וחיה, ואם בהמה היה שוחט ושהא במיעוט הסימנין השחיטה אסורה, מפני שלא נוכל לבדוק הוושט כמו הקנה, ושמא שחט הוושט במקום נקב, ועל זה אין לו בדיקה מפני שבסימן אחד הוכשר.
שאלה למה אסורה בחלדה. תשובה מפני שאנו צריכים לעשות שחיטה מפורעת, ויש לנו אסמכתא מן הפסוק שאמ' [במדבר י"ט] ושחט אותה לפניו.
<h2>דף מב.</h2>
שאלה מניין לנו מן התורה שלא נשחוט בהמה או חיה או עוף שיהיה אחד מששה נבלות מחיים שאין השחיטה מועלת בה. תשובה מן הפסוק שאמר יוסף לאשר על ביתו [בראשית מ"ג] וטבוח טבח והכן, רמז לו שלא ישחוט שום דבר שיהיה בו אחד מששה נבילות מחיים לפי שאין השחיטה מועלת בה, ועוד רמז לו הכ"ן, הה"א חמשה דברים, רמז לו עוד שישמור מאלו חמשה בשחיטתו, ועו' כ"ן בגיאמטריא עולה שבעים, הרי רמז לו שישמור שבעים טרפויות.
<h2>דף פג:</h2>
שאלה מניין לנו מן התורה לכסות דם חיה ועוף. תשובה מן הפסוק שאמ' [ויקרא י"ז] איש איש אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר.
<h2>דף קב:</h2>
שאלה למה היא אסורה הבהמה החיה והעוף בעודה בחיים. תשובה מן הפסוק שצוה השם לבני נח, שנאמר [בראשית ט'] אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, אסר להם אבר מן החי.
